האפליקציות נגד כרטיסי האשראי: קרב על 50 מיליארד שקל


7 דקות קריאה

רשות ההגבלים תומכת בבנקים, משרד האוצר תומך בחברות האשראי - והמפקחת על הבנקים עדיין לא החליטה.

עברו כמעט שנתיים מאז שעבר בכנסת חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות. אחד מסעיפיו העיקריים קבע כי בנק הפועלים ובנק לאומי מחויבים להיפרד עד תחילת 2021 ממלוא החזקותיהן בחברות כרטיסי האשראי ישראכרט (הפועלים, 98.2%) ולאומי קארד (לאומי, 80%). בעוד כאל תישאר בשליטת דיסקונט והבינלאומי לפחות עד 2021.

ההפרדה עדיין לא הושלמה ונמצאת בעיצומה, אך כבר עכשיו נוצרים לא מעט קונפליקטים בין בנקי האם לחברות כרטיסי האשראי שלהם. אחת הסוגיות הבוערות שנמצאות על הפרק מתייחסת לתוכניות של הפועלים, דיסקונט ולאומי לקבל היתר מבנק ישראל שיאפשר להם לבצע פעולות ועסקות מול עסקים קטנים וזעירים באמצעות אפליקציות התשלומים שלהם — ביט של הפועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט.

עד התקופה האחרונה מרבית העסקות של התשלומים שנעשו באמצעות אפליקציות התשלומים היו בין לקוחות פרטיים. בנק הפועלים, שנהנה מגידול עקבי בהיקף השימוש בביט והפעיל ביותר בתחום זה, אף הגיש בקשה רשמית לקבל את ההיתר, כששאר הבנקים אמורים להגיש בקשה דומה בעתיד. הקרב הוא על נתח של 100–150 אלף עסקים שאינם מכבדים כרטיסי אשראי ושהיקף ההכנסות השנתי המצטבר שלהם מוערך בעד 50 מיליארד שקל. צעדים אלה מעלים את מפלס החששות של חברות כרטיסי האשראי — בעיקר אלה שיופרדו מהבנקים, החוששות לפגיעה בהכנסותיהן ורווחיותן מפעילות של עמלות סליקה ומגישה למתן אשראי לעסקים קטנים.

חברות כרטיסי אשראי — לאומי קארד, ישראכרט וכאל, שהחל מ–2019 ייפגעו בהכנסות בעקבות הורדת שיעור העמלה הצולבת — פנו במכתב למפקחת על הבנקים, חדוה בר, בניסיון להשפיע עליה שלא תאפשר לבנקים להיכנס לפעילות זו עד שהחברות המופרדות יתארגנו ויתייצבו במציאות החדשה.

עם זאת, לא כל החברות נמצאות במצב דומה. לאומי קארד אמורה לעבור בקרוב לשליטתה של קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס, והדבר מאפשר לה לפעול יותר בחופשיות. החברה גם חוששת מעמדת הנחיתות שבה היא נמצאת בעולם הסליקה מול מתחרותיה —  ישראכרט, המחזיקה במותג הסליקה המונופוליסטי אמריקן אקספרס וכאל המחזיקה בדיינרס.

לעומתה, 

ישראכרט — השחקן הגדול בענף כרטיסי אשראי בתחום הסליקה של העסקות (נתח שוק של כ–50%) — אמנם מתנגדת לתוכניות התשלומים של הבנקים, אך מכיוון שהיא עדיין נמצאת בשליטת  הפועלים,  היא חוששת להשמיע את טענותיה בקול רם. במצב דומה נמצאת כאל, המנוהלת על ידי לוי הלוי, ונמצאת בשליטת דיסקונט.
הטענות של חברות כרטיסי האשראי הגיעו לבנק ישראל, שהקים צוות משותף עם רשות ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר כדי להגיע להכרעה משותפת בסוגיה. ברשות ההגבלים העסקיים ערכו בדיקות במקומות שונים בעולם כדי לברר עד כמה צעדי הבנקים פוגעים בתחרות — והגיעו למסקנה שמעורבות הבנקים בתחום אפליקציות התשלומים לעסקים דווקא תגדיל את היצע השחקנים ולא תפגע בתחרות — ואולי אף תגביר אותה.

בניגוד לרשות ההגבלים, באוצר נוטים לאמץ את גישת חברות כרטיסי אשראי, ואילו בנק ישראל — שעד לאחרונה תמך בבנקים, מתוך הבנה כי הדבר יביא לגידול השחקנים בשוק התשלומים, מחפש כעת פשרה אלגנטית ונכונה פוליטית כדי שלא יצטייר כי הבנק המרכזי פוגע ומחליש את חברות האשראי המופרדות. זאת, בניגוד להצהרות והבטחות של המפקחת על הבנקים כי תסייע לחברות האשראי המופרדות ככל שיידרש.

היעד של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי

"אנחנו בבנקים מודאגים מהתחרות שחברות כרטיסי האשראי יציבו לנו, והן מודאגות מאתנו ומהתגובות שלנו לשינויים שיחולו — וזה מצב בריא", אמר לפני כמה שבועות גולן שרמן, ראש חטיבת החדשנות בבנק הפועלים, ל–TheMarker. "בסופו של דבר, מתחרות ייהנו כולם — גם משקי הבית וגם עסקים קטנים. אנחנו מציעים פתרון טוב לכולם, שאמור לסייע לבתי עסק שפועלים בלי כרטיסי אשראי. חברות כרטיסי אשראי מפחדות מהעתיד? שיתכוננו היטב וייערכו בהתאם".

שרמן גם הסביר את הסיבה להתמקדות הבנקים וחברות האשראי בעסקים הקטנים. "מדובר באוכלוסייה גדולה של כ–360 אלף איש — בהם מורים, גננות, ספרים וקוסמטיקאים — מקצועות שבהם לא כולם מקבלים תשלום בכרטיסי אשראי, ואין להם שום נגיעה לאפליקציות תשלומים, אבל עדיין לא מדלגים על פעילות סליקה שתמשיך להיות מבוצעת על ידי חברות כרטיסי אשראי".

דרור שטרום, שעמד בראש ועדת שטרום, סבור כי יש לדחות בכמה שנים את כניסת הבנקים לפעילות התשלומים, כדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים — ישראכרט ולאומי קארד — להתארגן לכך ולהתייצב. לפני כמה חודשים טען שטרום כי "אם הבנקים ייכנסו כבר עכשיו לתחום הסליקה באפליקציות זה יפגע בשווי של לאומי קארד. מי שירוויחו הכי הרבה מהיתר כזה הם דיסקונט וכאל, שנשארת כרגע בשליטת הבנק. אם דיסקונט יפגע בכאל באמצעות אפליקציית פייבוקס שבבעלותו — הוא ייהנה מכל העולמות". חברות כרטיסי אשראי מעריכות כי ב–2018 עברו באמצעות אפליקציות התשלומים 1.8–2 מיליארד שקל וכי ההעברה הממוצעת באפליקציות גבוהה מעסקה בכרטיס אשראי.

מספרה בתל אביב
מספרה בתל אביבטלי מאייר

במסגרת השיחות עם חברות כרטיסי אשראי והבנקים נשמעו טיעונים שונים ומגוונים בעד ונגד. להלן העיקריים שבהם.

1. מה המטרה האמיתית של חוק שטרום?

חברות כרטיסי האשראי טוענות כי מטרת חוק שטרום היתה להגביר את התחרות במערכת הבנקאות. לדבריהן, אם יאפשרו לבנקים להיכנס לתחום הסליקה באמצעות אפליקציות התשלומים שלהם, זה יפתח את הדלת להפועלים, לאומי ודיסקונט למערכת התשלומים בישראל.

הן דואגות להזכיר כי  באמצעות הצעות טורפניות לעסקים קטנים וזעירים הבנקים מפסידים מדי חודש סכומים גבוהים שמגיעים עד לעשרות מיליוני שקלים על תפעול אפליקציה שמעניקה שירותי סליקה בחינם לבתי העסק. בחברות כרטיסי אשראי רואים במהלכים אלה, של קביעת מחירי היצף (דאמפינג), צעדים שנועדו לדחוק הצדה את התחרות.

הבנקים לעומתם טוענים כי המטרה של חוק שטרום היתה להגביר את התחרות במוצרי האשראי ולהקטין עלויות נוספות שמוטלות על הציבור ועל עסקים קטנים. כראיה לכך מסבירים בבנקים כי חברות כרטיסי אשראי קיבלו הקלות רבות שבאות לידי ביטוי בין השאר בדרישות מופחתות לעמידה ביחס הלימות הון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון), באפשרויות גיוסי חוב ועוד —  כדי שיוכלו להתחרות בתחומים אלה.

דרור שטרום
דרור שטרוםתומר אפלבאום

לטענת הבנקים, המהלכים שערכו חברות כרטיסי האשראי באחרונה —  העלאת דמי השימוש בכרטיסי האשראי, העלאת ריביות על הלוואות חוץ־בנקאיות, והמשך גביית עמלות מבתי עסק בשיעורים שערורייתיים —  מעידים על כך שהניסיון להסתמך על חברות כרטיסי אשראי כמחוללות תחרות כשל מראש.

כמו כן מסבירים בבנקים כי ישראכרט, ובעיקר לאומי קארד, לא הצטיינו בתחומי יעילות והסתמכו על הכנסות מובטחות ומימון בחינם מבנקי האם  ולא השכילו להבין שהן צריכות לחולל תחרות ולא להוסיף שומנים נוספים במבנה הבלתי יעיל והשערורייתי שלהן.

לגבי מבנה שוק התשלומים, טוענים בבנקים כי הוא מורכב מכמה אמצעי התשלום: מזומן, כרטיסי אשראי, צ'קים והעברות בנקאיות. בהתאם לכך טוענים בבנקים כי בעוד התשלומים בכרטיסי אשראי צומחים מדי שנה בשיעור של יותר מ–8%, אמצעי התשלום האחרים נמצאים במגמת ירידה. בעקבות כך מסבירים בבנקים כי מתן של אפשרות ללקוחות לשלם באמצעי תשלום שאמור להחליף את המזומן, שהשימוש בו צפוי להצטמצם דרסטית לאור החוק החדש לצמצום השימוש במזומן והמגמות העולמיות, ולהחליף את השימוש בצ'קים, שגם השימוש בהם צפוי להצטמצם לאור המגבלות שהוטלו בחוק החדש על הסבת שיקים. או במקום העברות בנקאיות, הוא לגיטימי ונדרש לטובת הציבור.

בבנקים סבורים כי צעדים אלה יבטיחו את המשך התחרות בין אמצעי התשלום שונים, שלכל אחד מהם יש את המאפיינים והיתרונות שלו. לטענת הבנקים, חברות כרטיסי האשראי מנסות להפוך את הכרטיסים שלהן לאמצעי התשלום היחיד וכך להשתלט על שוק התשלומים ואז להעלות מחירים בצורה בלתי מוגבלת. "יש כאן את זעקת הקוזאק הנגזל. אם יש מישהו שמנסה ליצור מונופול — אלה חברות כרטיסי האשראי", אמרו בכירים בבנקים.

לגבי הטענות שלהן כי ההצעות הטורפניות של הבנקים גורמות להן להפסדים של עשרות מיליוני שקלים על תפעול אפליקציה שמעניקה שירותי סליקה בחינם לבתי עסק מציינים בבנקים כי "כנראה שחברות כרטיסי האשראי שנהנו מיניקה מהעטינים של הבנקים לא הפנימו עדיין שהן צריכות להתנהל כחברה עסקית. מדובר בחברות לא יעילות שגבו במשך שנים עמלות שערורייתיות מעסקים קטנים ולא מבינות שהפרה החולבת הזאת קיבלה הגנה מסוימת בחוק שטרום ושבניגוד לעבר הן לא יוכלו להשית על בתי עסק כמעט כל עמלה שירצו, אלא להיות תחרותיות".

שוק הסליקות

2. האם הבנקים אמורים לסלוק עסקות בכרטיסי אשראי?

בחברות כרטיסי האשראי מזכירים את רוח חוק שטרום, שבו נכתב לטענתן כי שני הבנקים הגדולים לא יוכלו לעסוק בסליקת כרטיסי חיוב. הן מתנגדות גם לטענת הבנקים כי אפליקציות התשלום לא נחשבות לכרטיסי חיוב.

"רוח החוק וכוונתו ברורים. גם משרד האוצר הצהיר כי כוונת המחוקק היתה שלא לאפשר לבנקים להקים חזרה את מחלקות התשלומים (הכוונה לחברות כרטיסי אשראי לאחר הפרדתן  מהבנקים, מ"ר) במצב מעין זה נוצר אבסורד. מצד אחד לקחו לבנקים את חברות כרטיסי אשראי ומצד שני נתנו לבנקים אישור לעסוק בתשלומים דרך האפליקציות, כך שאפשר להגיד ששטרום נגמר לפני שהתחיל", טוענים בחברות כרטיסי אשראי.

השקה של בנק לאומי פפר
השקה של בנק לאומי פפרמוטי מילרוד

הבנקים טוענים כי רוח חוק שטרום הפוכה. לטענתם, בדברי ההסבר של החוק כתוב שההפרדה של חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים תגרום לעידוד הבנקים ליצור אמצעי תשלום חדשים ומתקדמים שיוזילו עלויות לצרכן ולבתי העסק וייצרו תחרות.

3. דרישה לאחידות רגולטורית

חברות כרטיסי האשראי טוענות לאפליה בינן לבין הבנקים בנוגע לחשיפה לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור — דבר שיוצר לטענתם חוסר אחידות רגולטורית ואפליה קשה כלפי גופים סולקים בעסקות של כרטיסי אשראי לעומת הבנקים.

לדברי גורמים בחברות כרטיסי אשראי, כבר כיום הבנקים סולקים באמצעות האפליקציות שפיתחו עסקות של עסקים זעירים כמו תשלום לפסיכולוג, קוסמטיקאית, ספר ועוד, וכי הם עושים זאת ללא צורך בעמידה בחובות רגולטוריות שחלות כיום על חברות כרטיסי אשראי. כך, הן מסבירות, התהליך בבנקים פוסח על כל חובות חוק איסור הלבנת הון, זיהוי בית עסק, זיהוי תחום העיסוק שלו, זיהוי באמצעות תעודת זהות, בדיקות מול מרשם האוכלוסין ועוד.

אירוע סטארט-אפים ת
אירוע סטארט-אפים בתל אביב, 2018תומר אפלבאום

בבנקים דוחים את הטענות. לדבריהם, לחברות כרטיסי אשראי ניתנה שורה של הקלות בנושא חוק איסור הלבנת הון. לשם המחשה, טוענים בבנקים כי רק לאחרונה חברות כרטיסי אשראי קיבלו הקלה נוספת לגבי עסקות עם בתי עסק  שיש להם מחזור פעילות נמוך, הנמנעות מהבנקים. לטענת הבנקים, הם מאפשרים תשלומים באמצעות האפליקציה רק לבתי עסק שהם לקוחות של הבנק, כלומר כאלה שבעת פתיחת החשבון עמדו בכל דרישות איסור הלבנת הון כולל זיהוי פנים שבחברות כרטיסי אשראי לא קיים.

4. צעדי הבנקים יחסלו  את התחרות על אשראי לעסקים קטנים

בחברות כרטיסי האשראי טוענים כי אם הבנקים יוכלו להגדיל את פעילות סליקת עסקות של עסקים קטנים וזעירים — הדבר יביא לפגיעה אנושה ביכולתן של חברות כרטיסי האשראי להציע לעסקים אלה אשראי. לטענתן, פיתוח ושכלול שוק האשראי הצרכני, בדגש על אשראי לעסקים קטנים, היתה המטרה המרכזית של רפורמת שטרום.

בהתאם לכך, טוענים בחברות כרטיסי אשראי כי  כבר כיום, היתרון הכי גדול שלהן  נעוץ בכך שהן מעניקות אשראי לעסקים קטנים שלא מקבלים אשראי בבנק וכי בזכות הגישה לסליקת אותם בתי עסק החברות מכירות את ביצועיהם ואת ההיסטוריה שלהם ועל זה הן מסתמכות במתן האשראי.

פרסומת לאומי קארד
פרסומת לאומי קארד - צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של לאומי קארד

בבנקים דוחים את הטענה, לדבריהם, חברות האשראי מנסות להימנע מתחרות ולהעלים מתחרים, בעוד שהן נהנות מיתרון מובנה לפי חוק שטרום של הענקת אשראי עסק. לטענת הבנקים, הדבר הבא  לידי ביטוי בדרישות הלימות הון נמוכה יותר, נגישות למידע על המחזורים של כל בית עסק בזמן אמת ויכולת לתת אשראי בנקודת המכירה.

5. האפליקציות הבנקאיות ייתרו את מודל הבנקאות הפתוחה

בחברות כרטיסי האשראי מזכירים כי בנק ישראל והאוצר החליטו לקדם בחקיקה את מודל הבנקאות הפתוחה במקום מודל read only שקיים בחוק שטרום שכבר לא רלוונטי לאור ההתפתחות בשטח. לפי המודל של בנקאות פתוחה, שמיושם כבר בבריטניה ובמדינות נוספות, ללקוחות הבנקים יהיו אפשרויות רבות יותר להיחשף למחירי המוצרים של הבנקים. הכוונה במודל read only היתה לקבוע שורה של הרשאות שאם הלקוח היה מבקש זאת, שחקנים טכנולוגיים, כמו למשל חברת וובי — שמשווה מחירים של ביטוחי רכב — יוכלו לקבל גישה לנתוני הבנק על הלקוח כדי לבצע השוואה של התנאים שמקבל הלקוח בבנקים המתחרים, לרבות תנאי הריבית בהלוואות.

עוברים לאפליקציות

חברות כרטיסי האשראי מזכירות כי יישום המודל של בנקאות פתוחה נועד לשבור את המונופול הבנקאי על המידע הפיננסי כדי לקדם חדשנות, כניסת גופי פינטק (גופים העוסקים במיזמי טכנולוגיה פיננסית) ולשדרג את יכולת ביצוע התשלומים. "השאיפה היא שיהיה מאגר מידע אחד פתוח לכולם. יהיו גופים רבים ושונים שיוכלו לקדם שירותי תשלום עדכניים ומתקדמים — השאלה אם זה יהיה רלוונטי כי האפליקציות הבנקאיות ישלטו בשוק", טען בכיר בחברות האשראי.

הבנקים, מנגד, מסרו כי קיים בטענה הזאת ניסיון לבלבל בין עולם התשלומים לעולם האשראי. "אין שום קשר בין הדברים. נכון שבאמצעות התשלומים אפשר לעניין את הלקוח באשראי אך זה בדיוק הבאנדלינג (עסקת חבילה) שצריך למנוע מחברות כרטיסי האשראי, אחרת הן ימשיכו להטעות את הציבור וידחפו לו אשראי יקר".

6. דחיית יישום תשתית EMV תשרת את הבנקים?

לפי חברות כרטיסי האשראי, הבנקים מודאגים ומזהירים את כולם מכך שיגיעו לישראל ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות כמו אמזון, אפל וגוגל ויפגעו בהכנסות שלהם, אך לפי טענת חברות כרטיסי האשראי, עד שלא תפעל בישראל תשתית מלאה של EMV לסליקת תשלומים (באמצעות שימוש בכרטיס אשראי שיותקן בו צ'יפ ייעודי), דבר המיושם בחו"ל, אין לשחקנים הבינלאומיים הגדולים מה לחפש בישראל.

בהקשר זה מוסיפים בחברות כרטיסי האשראי כי בנק ישראל דוחה שוב ושוב את יישום המעבר המלא ל–EMV — וכי גם צעד זה יכול לשרת את הבנקים שבינתיים יפיצו את האפליקציה שלהם לבתי עסק.

בבנקים טוענים כי מדובר בהטעיה נוספת של חברות כרטיסי אשראי ומציינים כי שלוש חברות כרטיסי האשראי כבר עובדות על יישום צעדים עוקפי EMV.

חדוה בר
חדוה בר


קרדיט:

פורסם בתאריך ה31/12/2018 באתר https://www.themarker.com 

על ידי -  



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.